זו תקופת מלחמה וכולנו פוחדים בעוצמות שונות, איך להתמודד בדרך הטובה ביותר?
ביקשתי מסר מתוכי, מתוך ההדרכה שלי ואלו המילים שהגיעו
(בהתבסס גם על מיידעים מתחומי הטיפול ובודהיזם)
פחד הוא בסך הכל רגש,
לכל רגש יש תדר משלו ,כמו צליל בפסנתר או בכינור או בתופים.
אולם הצליל של הפחד מעט חורק כמו שריקה לא נעימה או
חריקת גיר על הלוח.
כל רגש מבקש בסך הכל שתכירו אותו, כלומר תדעו
מה הצליל שלו? מהו התדר?
בהמשך מה הצבע והצורה שלו?
מאוד עוזר גם לצייר את הפחד (ולא רק לילדים)
או פשוט לדמיין לו צבע וצורה
כדי להכיר אותו טוב יותר.
ברגע שמכירים את הרגש, הוא יהפוך לפחות מאיים.
(בין אם זה פחד או כעס, עצב , או קינאה)
לאחר שהכרנו את הצליל של הרגש- התדר שלו
נרצה להכיר מה קורה לנו כשהוא מגיע
מה אנו מרגישים בגוף כשהוא נוכח?
כדאי לדמיין שאנו מדענים שחוקרים רגשות ותחושות,
על מנת להתבונן מהצד ולאפשר מרחק בינינו לבין הרגש.
המרחק עוזר לרגש לקטון ולנו להיות פחות בהזדהות איתו.
לאחר שהכרנו את תדר הרגש ואת מה אנו מרגישים בגוף כשהוא מגיע
נוכל לומר לעצמנו ברגע האמת:
זה סך הכל דפיקות לב או מועקה שמגיעה וכד, זו תחושה בגוף
ההכרות עם התחושות בגוף עוזרת לנו להתרגל אליהם ולא להיבהל מהם
או כמו שאומר השיר של שלמה ארצי "ולא לפחד מהפחד.."
נאמר לעצמינו אלו הם רק תחושות שמגיעות, אנו יכולים להכיר אותם.
בשלב הבא נאפשר זרימה טבעית וחופשית של הנשימה לאורך כל הגוף
ולכל חלקיו. במיוחד לחלקים המכווצים.
בזמן הנשימה ניתן לדמיין שאנו בטבע ולהפנות את תשומת הלב אל הצבעים,
החיבור לאדמה ו/או למים ולשמש/ירח, לקול הציפורים (מי שיכול כדאי ממש לצאת לטבע)
לאחר דקה שתיים של נשימה נזכיר לעצמנו שברגע זה הכל בסדר
עכשיו אנו חופשיים ונאפשר לעצמינו איזושהי תנועה אולי במפרקים,
אולי בצוואר אולי הליכה או ריקוד או לקום ולעשות משהו פרקטי בבית.
אם זה ילדים בשלב הזה אפשר לעבור למשחק או יצירה.
בדרך הזו תהפכו למאסטרים של רגשות כי תכירו אותם ממש טוב
ותזכרו שאתם חופשיים לנשום ולנוע.
קורס מיינדפולנס ופסיכולוגיה חיובית און ליין בספטמבר
לפרטים מוזמנים לכתוב לי,
איילת
