*הבהרה: *תוקפנות זה גם דברים יומיומיים שכולנו חווים כמו כעס, קנאה, רצון לקבל משהו מהאחר שאינו מעונין לתת זאת.. ועוד

כתלמידה של פסיכותרפיה ובודהיזם זה ריתק אותי לגלות את נקודות הדמיון בין פרויד ובודהיזם ( לא אכתוב כאן על כולן..)

שניהם טוענים כי זרעים של תוקפנות* עלולים לייצר חרדה

פרויד טוען כי תוקפנות תגרום לקונפליקט פנימי. קונפליקט בין חלק תוקפני לבין חלק מתחשב/מיטיב. הקונפליקט הזה מבלבל ועל פי רוב מייצר אשמה, בושה וחרדה

וכשלא ברור מבפנים עד הסוף, היכן המקום הנכון למתוח את הגבולות, תיווצר חוסר יציבות גדולה אף יותר, חוסר ביטחון וחרדה משמעותית

***

כשאינך יודע היכן למתוח גבול אל מול תוקפנות פנימית שעולה בךּ, אתה עלול לסבול מחרדה.

כאשר אתה יודע שהגבול תמיד נמצא במקום של לא לפגוע (ואם אפשר גם להיטיב..) אתה כפי הנראה תחווה שלווה.