יצירתיות היא אנרגיה מופלאה , אנרגיית הבריאה, אנרגיית החיים
איתה אנו יכולים לחבור לפוטנציאל גולמי כלשהו של רגש או מחשבה או צבע או צורה וליצור איתו דבר מה חדש או מחודש. איתה אנו רואים ומגלים פרצופים בתוך העצים, מנגינות בתוך תנועת העלים, שירים וסיפורים בתוך רגעים של החיים…
וכשאנו מחוברים לטבע הנצחי שלנו, לאור בתוכנו , היצירתיות זמינה עבורנו כמעט ללא הפסקה כמעיין הנובע מבפנים
לפי ויניקוט, פסיכואנליטיקאי, כאשר אנו מחוברים לעצמי האמיתי שלנו, לאותנטיות, ואיננו צריכים להחביא עצמי נו לטובת הסביבה ודרישותיה החלק היצירתית שלנו יפרח. (בספרו משחק ומציאות)
כילדים זה יבוא לידי ביטוי ביכולת לשחק ולדמיין , בתוך מה שויניקוט קרא 'מרחב מעברי', הנמצא בין הדמיון למציאות
כמבוגרים זה יבוא לידי ביטוי בתרבות, באומנות, וגם בגמישות מחשבתית והומור
ויניקוט טוען כי משחק משותף מתפתח לאחר משחק לבד ומשחק בנוכחות הורה מיטיב. (בספר משחק ומציאות)
זה מתאים לפילוסופיה האינדיאנית הטוענת כי יצירתיות נולדת במרחב של לבדות כמו אותו אומן שצריך לשבת שעות בשקט מול דף ריק עד אשר מגיעות המילים המתאימות או הצבעים הנכונים
על כן הלבדות אינה שלילית אלא מאפשרת ליצירה להיוולד. בפילוסופיה האינדיאנית של שבט ה'סנקה' היא משויכת למבע ורוד בהיר.
הרבה אומנים הם סוליסטים זקוקים לחופש שלהם למרחב שלהם, אך כך גם כל אדם זקוק לחופש ולמרחב במידה הנכונה, על מנת ליצור. לא ניתן ליצור כשצפוף או עמוס מבפנים או מבחוץ
עוד אומרת הפילוסופיה האינדיאנית כי יצירתיות מביאה לגילוי ולהתגלות לתובנות חדשות ולהארה. התהליך היצירתי עצמו אולי באיזשהו מקום מאפשר תזוזה ותנועה פנימית וכן מקום מעט מדיטטיבי, בו המיינד אינו עסוק בפטפוט היומיומי, במרחב כזה אסימונים נופלים ויש גילוי חדש ולפעמים מפתיע.
סוגיאל רינפוצ'ה בספרו ספר החיים והמתים הטיבטי, טוען כי הקארמה היא יצירתית : מכיוון שנסיבות חיינו משתנות ע"פ הכוונות והפעולות שלנו כמו גם המחשבות והדיבור. וככל שאנו במודעות גדולה יותר וחופשיים מפחדים וטראומות נוכל ליצור את נסיבות חיינו באופן חופשי ומיטיב יותר .
לקריאה על איכויות נוספות כמו אהבה, אמון, אינטואיציה, רצון, חכמה ועוד מזווית של הפסיכולוגיה המערבית, בודהיזם והפילוסופיה האינדיאנית- בספר 13 מתנות הנשמה – הרהורים וחיבורים על מעגל הצבעים
להזמנות בוואטסאפ 0544912857